השבת האזרחות הגרמנית לצאצאי נרדפי הנאצים

התאזרחות של נרדפי המשטר הנאציונל־סוציאליסטי

ההתאזרחות של מי שנרדפו על ידי המשטר הנאצי ושל צאצאיהם נחשבת כיום לצעד של תיקון היסטורי וחברתי.

הרצון לתקן קיבל ביטוי בסעיף 116(2) לחוק היסוד הגרמני מ־1949, שעוסק בהשבת האזרחות הגרמנית. בהתחלה היקפו היה מוגבל, אבל הפסיקה והתיקונים בחוק הרחיבו את הזכות לאנשים רבים נוספים.

החדשות טובות, אבל המידע הזמין לזכאים לא תמיד ברור – ולכן ננסה כאן לענות על השאלות הנפוצות.

רקע היסטורי

מיליוני גרמנים – וצאצאיהם – נשללה מהם האזרחות בין 30 בינואר 1933 ל־8 במאי 1945, בגלל דתם, השקפותיהם, מוצאם או מעמדם.

חוקי נירנברג פתחו שרשרת עצובה של חקיקה, שהגיעה לשיאה בצו מ־25 בנובמבר 1941, ששלל את האזרחות הגרמנית מהיהודים הגרמנים שחיו מחוץ לגרמניה. החקיקה הזו הסתיימה יחד עם המשטר הנאצי – אבל את השלכותיה מנסים לתקן עד היום.

למה השבת האזרחות חשובה?

האזרחות הגרמנית מעניקה זכויות רבות: עבודה, לימודים ומגורים בגרמניה ובכל האיחוד האירופי, וגישה לשירותים חברתיים ולשירותי בריאות. עבור מי שאיבד את האזרחות בתקופת המשטר הנאצי, ההתאזרחות מחדש מחזירה את הזכות להיות אזרח גרמני ואת כל מה שהיא מעניקה.

מי זכאי להשבת האזרחות הגרמנית?

מה קבע סעיף 116(2) לחוק היסוד?

מי שהיו אזרחים גרמנים ונשללה מהם האזרחות בין 30 בינואר 1933 ל־8 במאי 1945 מטעמים פוליטיים, גזעיים או דתיים – וכן צאצאיהם – יכולים לקבל אותה בחזרה לפי בקשה.

מה קרה בפועל?

בעבר, האזרחות הגרמנית עברה רק דרך האב. לכן נשארו מחוץ לסעיף 116(2) ילדים שנולדו בתוך נישואין לאם גרמנייה ולאב זר, וילדים שנולדו מחוץ לנישואין לאב גרמני. גם מי שלא "נשללה" ממנו האזרחות, אבל איבד את האפשרות לקבל אותה או שנמנעה ממנו בגלל הרדיפה – לא נכלל.

המצב הזה הוביל למאבק ארוך של מי שהודרו, שהסתיים בפסק דין היסטורי של בית המשפט החוקתי הפדרלי ובחקיקת סעיף 15 לחוק האזרחות.

תפקיד הפסיקה

בית המשפט החוקתי הפדרלי הרחיב את קבוצת הזכאים לפי סעיף 116(2) בהחלטה 2 BvR 2628/18 מ־20 במאי 2020. מאז, הסעיף כולל גם:

• ילדים שנולדו בתוך נישואין לאם גרמנייה (שאיבדה את אזרחותה שלא מרצונה) ולאב זר, לפני 1 באפריל 1953.
• ילדים שנולדו מחוץ לנישואין לאב גרמני (שאיבד את אזרחותו שלא מרצונו) ולאם זרה, לפני 1 ביולי 1993.

מקרים נוספים נפתחו בזכות סעיף 15 לחוק האזרחות.

איך מתנהל ההליך?

ההליך מתחיל בהגשת בקשה לרשות הגרמנית המוסמכת. לבקשה מצרפים מסמכים כמו תעודת הלידה של המבקש ומסמכים שמוכיחים שאחד ההורים או הסבים היה אזרח גרמני, וכן שהאובדן נגרם בגלל הרדיפה הנאצית. אחרי ההגשה נבדק אם המבקש עומד בתנאי הזכאות. ההליך לפי סעיף 116(2) אינו כרוך באגרה.

למה לבחור ב־Europa Sí?

רוצים לדעת עוד? השאירו הודעה בטופס או כתבו לנו בוואטסאפ, ונציג מהצוות יחזור אליכם בהקדם.

מאת: מריה בלן אגואדה